October 28, 2024
בשנתיים האחרונות עבדתי עם למעלה מ-50 יזמים, כל אחד מהם התחיל עם חלום גדול לבנות סטארטאפ משנה עולם. הם הגיעו עם רעיונות פורצי דרך, מחויבות מלאה ותשוקה בלתי מתפשרת להצליח. אבל מהר מאוד התברר שיש פער עצום בין החזון לבין המציאות — פער שרבים מהיזמים לא ציפו לו כשהם יצאו לדרך.
כולנו מכירים את ההרגשה — יש לנו רעיון למוצר פורץ דרך בראש, אנחנו משוכנעים שהשוק רק מחכה שנשיק אותו, וזה מרגיש שההצלחה ממש מעבר לפינה. אני זוכר מקרה שבו עבדנו על מוצר שנראה מושלם על הנייר, וכולנו היינו בטוחים שהשוק יאמצו מיד. אבל כשנכנסנו לשוק, גילינו שהמציאות הרבה יותר מורכבת ממה שחשבנו. האתגרים מתחילים כבר מההתחלה: הרצון לראות מוצר מוגמר בלי מחקר ראוי, חוסר סבלנות שמונע מסיפורי הצלחה לא ריאליים, והצורך ללמוד את השוק מבפנים באמצעות ראיונות עם לקוחות וניתוח שוק.
במאמר הזה אני רוצה לשתף אתכם בכמה מהמכשולים הגדולים ביותר שיזמים בשלב מוקדם נתקלים בהם. אלה לא רק סיפורי כישלון, אלא גם תובנות שניתן ללמוד מניסיון מצטבר של עשרות יזמים שיצאו עם חלום גדול ונתקלו במציאות המורכבת של עולם היזמות.
כשעובדים עם יזמים בשלב מוקדם, נושא שחוזר על עצמו הוא הרצון לראות תוצאות מהירות — מוצר מוחשי — מבלי להשקיע מספיק במחקר ותכנון מראש. המחשבה הייתה שלפני שנכנסים לכל העבודה הטכנית המפורטת, עדיף לראות משהו מוחשי קודם. הרצון הזה, שהוא טבעי ומובן, הוביל לא פעם לדילוג על שלבים קריטיים כמו הבנת השוק או הגדרה מדויקת של המוצר.
אני לגמרי מבין את ההרגשה הזאת — להתחיל תהליך כזה מרגיש מתיש, ומחקר מעמיק יכול להיראות כמו שלב מעכב.
יזמים רצו להרגיש שהם מקדמים משהו מוחשי, לא רק עוסקים בעוד ועוד מחקר משעמם.
גם אני הרגשתי את זה. המוטיבציה ליצור משהו כל כך חזקה, שזה מפתה לדלג על שלבים ולהתמקד במה שנראה חשוב באותו רגע — הוצאת מוצר.
מה שלמדתי מהחוויה הזאת הוא שלפעמים המהירות יכולה להיות יקרה. הרבה מהמוצרים שהושקו מהר מדי לא היו באמת מוכנים, והלקוחות הראשונים שניסו אותם לא חוו חוויה חיובית. המשוב שהם סיפקו התמקד יותר בבעיות לא פתורות מאשר בפתרון שהמוצר היה אמור לספק.
מצד שני, גם הבנתי שהתחושה של שעמום או עיכוב בתהליך היא טבעית ומגיעה בעיקר כי העבודה המקדימה — המחקר והתכנון — לפעמים מרגישה פחות מרגשת. יזמים נוטים לחשוב שברגע שהם "יוצרים משהו", הכל יתחיל לקרות.
מה שעזר לי להתגבר על ההרגשה הזו היה שינוי בתפיסה. למדתי לראות את שלבי המחקר והתכנון כמוצרים בפני עצמם — משהו שיוצר ערך בהמשך הדרך. לדוגמה, בפרויקט אחד, ממצאי המחקר עזרו לנו לגייס מפתח מפתח, בכך שהדגימו את ההבנה שלנו את השוק, מה שהאיץ את פיתוח המוצר בסופו של דבר. ממצאי שלב המחקר יכולים לשמש לגיוס עובדים עתידיים, ליצור בסיס לפיתוח המוצר או אפילו כתוכן שיווקי שיכול לעזור למשוך לקוחות פוטנציאליים. כשמבינים שכל שלב, אפילו העבודה הטכנית והמחקר, יכולים להפוך למוצר שמישהו אחר יכול ליהנות ממנו, התהליך מקבל משמעות חדשה.
כשעבדתי עם יזמים, שמתי לב שאחד הדברים שמשפיעים בצורה משמעותית על חוסר הסבלנות הוא מה שאנחנו רואים סביבנו. כל יום אנחנו נחשפים לסיפורים של הצלחות מהירות — חברות שנראה ש"פרצו" תוך כמה חודשים, מוצרים שהפכו ללהיטים בין לילה, יזמים צעירים שהרוויחו סכומים עצומים בזמן קצר. אבל מה שלא תמיד מזכירים זה את מספר השנים של עבודה קשה, כישלונות ותיקונים קטנים לאורך הדרך שהובילו לאותה הצלחה.
זה יוצר את הרושם שהכל צריך לקרות כאן ועכשיו. אני יכול להזדהות עם ההרגשה הזו. אני זוכר תקופה שבה חיכיתי לראות תוצאות מהירות, והתחושה הזו של דחיפות גרמה לי להרגיש שלא משנה כמה אני משקיע, זה לא קורה מספיק מהר. זה היה מתסכל, ורק אחרי זמן מה הבנתי כמה חשוב להאט ולתת לדברים להתפתח בקצב שלהם. כשאתה מוקף בסיפורים האלה, אתה מרגיש שאולי זה יקרה גם לך — שהמוצר שלך יהיה הבא ש"יתפוצץ" ויצליח מיד. התוצאה היא שרבים מהיזמים הופכים חסרי סבלנות ומצפים לראות תוצאות מהירות מבלי להבין כמה זמן ומאמץ זה באמת דורש.
עם הזמן הבנתי שהתקשורת מראה לנו רק את הרגע שבו מישהו הצליח, לא את הדרך הארוכה שהובילה אותו לשם. ההבנה הזו עזרה לי לשחרר את הציפייה להצלחה מהירה ולהתמקד בבנייה בצורה נכונה, גם אם זה לוקח יותר זמן.
אחד הדברים שגיליתי כשעבדתי עם יזמים הוא שלעתים קרובות אנחנו נוטים לחשוב שאנחנו מכירים את השוק שלנו טוב — שאנחנו יודעים בדיוק מה הלקוחות צריכים ואיך הם יגיבו למוצר שלנו. אבל במציאות, זה לא תמיד כך, במיוחד אם אנחנו נכנסים לתחום חדש שאנחנו לא מכירים לעומק. הרבה פעמים יש נטייה להניח שהמוצר שלנו יצליח כי הוא פותר בעיה שאנחנו מאמינים שהיא קריטית — בלי לעשות את המחקר הנדרש כדי להבין אם השוק באמת רואה את זה כך.
ראיתי יזמים שהיו משוכנעים שהם יודעים מה הלקוחות שלהם רוצים והיו בטוחים שהמוצר שלהם הוא בדיוק מה שהשוק חיכה לו. אבל במקרים רבים, אחרי שהם השיקו את המוצר, הם גילו שהשוק לא בהכרח תפס את הבעיה באותה צורה, או שהצורך שהם חשבו עליו לא באמת היה קיים עבור הקהל שלהם.
מה שלמדתי הוא שהבנת השוק היא קריטית — ואי אפשר לדלג עליה. כן, זה יכול להיות משעמם לפעמים. מחקר שוק, קריאת דוחות ונתונים, ראיונות עם לקוחות פוטנציאליים — כל אלה נראים פחות זוהרים מהשלב שבו אנחנו מתחילים לפתח את המוצר, אבל הם הבסיס לכל הצלחה.
בהתחלה, כיזם, אתה מרגיש שאתה חייב להתחיל למלא תפקידים בארגון — להביא מנהל שיווק, ראש מוצר או כל תפקיד אחר שנראה הכרחי לפי התוכנית שלך. התפיסה הזו נובעת מהמחשבה שהחברה צריכה להיות "מאורגנת" בצורה שיטתית כדי להתקדם. אבל מה שלמדתי עם הזמן הוא שזה לא עובד בדיוק ככה. במקום לחשוב על תפקידים, חשוב יותר להבין מהם הבעיות המרכזיות שהחברה מתמודדת איתן ולגייס אנשים שיכולים לפתור אותן.
כשלא מגייסים בצורה נכונה, זה יכול באמת להרוס את החברה.
ראיתי מקרים שבהם חברי צוות לא עסקו בבעיות הנכונות, מה שגרם לארגון להסתובב סביב עצמו. לדוגמה, באחת החברות שייעצתי להן, נשכר איש מקצוע מאוד מנוסה בשיווק, אבל בלי הבנה מעמיקה של הצרכים הספציפיים של המוצר. במקום לקדם את החברה, הם יצרו בלבול בין הצוותים, ומאמצי השיווק התפזרו ללא מיקוד ברור, מה שהוביל לעיכובים משמעותיים בהשגת היעדים. מעבר לכך, כשמישהו נשכר בלי בעיה קונקרטית לפתור, במקום לפתור את הבעיה — נוצרה בעיה חדשה. כמנהל, אתה מוצא את עצמך צריך לנהל אותם, אבל אתה לא באמת יודע מה לעשות איתם. אין לך בעיה ברורה שהם צריכים לפתור, מה שגורם לכך שהאדם הזה לא מוסיף ערך אמיתי לארגון.
דבר אחד שלמדתי במהלך השנים בעבודה עם סטארטאפים הוא שהרבה מהם מתמקדים בגיוס כספים כאילו זה המטרה המרכזית.
זה נובע מהמחשבה שאם רק יצליחו לגייס מספיק כסף, הכל יסתדר. מה שראיתי פעמים רבות הוא שהמאמצים של החברה לא מתרכזים בבניית מוצר טוב או במתן ערך לשוק — אלא יותר בהצגה שמטרתה לעזור לגייס כספים.
מה שהבנתי עם הזמן, וראיתי שוב ושוב, הוא שהמשקיעים, הלקוחות — הצד השני — לא מחפשים מישהו שיודע להציג טוב. הם רוצים לראות שיש לך מחויבות אמיתית לבנות חברה שיוצרת ערך אמיתי. הם רוצים לראות שאתה לא רק מתכונן לגיוס כספים, אלא שבאמת חשוב לך לבנות משהו אמיתי, משהו שהלקוחות יעריכו ויקנו, ושהמוצר שלך באמת אכפת לך מהלקוחות ומהערך שאתה מספק להם.
הטעות הנפוצה היא שרבים מהיזמים מבלבלים בין המטרה האמיתית לאמצעים. גיוס כספים הוא אמצעי, לא המטרה.
המטרה האמיתית היא לבנות חברה, ליצור מוצר או שירות שמספק ערך ללקוחות. לדוגמה, עבדתי עם סטארטאפ שהתמקד בשיפור המוצר וחוויית הלקוח תחילה, מה שהוביל בסופו של דבר לצמיחה אורגנית חזקה ולגיוס כספים קל יותר שהתבסס על ערך מוכח ולא רק הבטחות. כשמתמקדים בגיוס כספים כמטרה, במקום בערך שצריך להיווצר, זה משפיע על כל החברה — על המוצר, על הלקוחות ואפילו על התרבות הארגונית.
רבים מהיזמים עובדים על הפרויקט שלהם במשרה חלקית, לצד עבודה אחרת או התחייבויות משפחתיות. זה יוצר מתח מתמיד בין הרצון לקדם את המיזם לבין הצורך להתמודד עם היבטים אחרים של החיים שקורים במקביל.
מה שהבנתי הוא שכדי שהמיזם יתקדם בצורה אפקטיבית, אתה צריך להיות מודע להתחייבויות הנוספות שלך ולהבין איך הן משפיעות על לוחות הזמנים שלך. אפשר להשתמש בכלים לניהול זמן כמו יומנים דיגיטליים, לקבוע עדיפויות ברורות וליצור חלונות זמן ייעודיים לעבודה על המיזם כדי להבטיח התקדמות גם כשיש התחייבויות אחרות. אם אינך יכול להשקיע את כל זמנך במיזם, אתה צריך לקחת בחשבון את העיכובים הצפויים, לנהל את הציפיות בהתאם ולהיות מוכן לכך שהדברים ייקחו יותר זמן.
בשלב הזה הבנתי שהיכולת לשמור על פוקוס ולקבל החלטות נכונות היא קריטית. כשיש לך כל כך הרבה התחייבויות, לדעת מתי להגיד "כן" ומתי להגיד "לא" הופכת לכלי משמעותי.
למדתי שכל אתגר ומכשול הם חלק בלתי נפרד מהמסע היזמי. בין אם מדובר בחוסר סבלנות, גיוס אנשים לא נכונים או ניהול לוחות זמנים בזמן שיש התחייבויות נוספות — כל אחת מהקושיות האלה הופכת להזדמנות להבין משהו חדש על הדרך שבה אנחנו פועלים.
אני חושב שככל שלמדתי להאט, להקשיב יותר ולהבין שצעד אחרי צעד הכל יגיע — הצלחתי לבנות תהליכים שהיו מותאמים יותר לארגון ולשוק. זה לא תמיד קל, במיוחד כשמרגישים את הלחץ להתקדם מהר, אבל הבנתי שזה בדיוק ההאטה הזו שהובילה לצמיחה אמיתית.
בסופו של דבר, אני לא חושב שיש תשובה מוחלטת לאיך לנהל סטארטאפ בצורה הטובה ביותר, אבל אני כן יודע שהיכולת להיות גמיש, ממוקד ולקבל החלטות מושכלות היא מה שהובילה אותי ואת היזמים שעבדתי איתם לצמיחה מתמשכת. ולמדתי שהדרך הטובה ביותר להצליח היא להישאר נאמן לערכים של יצירת ערך ולזכור שהצלחה לא מגיעה ביום אחד — אלא עם הזמן.
ב-400 הימים האחרונים, בזמן שירות המילואים שלי, התנסיתי וחקרתי בדיוק את זה. פעלתי תחת מפקדים ומנהלים שונים, ולמדתי דבר מרכזי: לצד החוזה הפורמלי (הסכם עבודה או צו), ישנו חוזה נסתר, לא כתוב בין הארגון לבין אנשיו. הסכם חשוב ומשמעותי הרבה יותר.
קרא עוד..המאמר מתאר מסע אישי של התמודדות עם כישלונות וספקות עצמיים, כולל נשירה מלימודים וקושי במכירות בסטארטאפ. בעקבות עידוד מהאישה והמלחמה בישראל, הכותב מחליט לשנות גישה, להתמקד בלימוד ובהנאה מהתהליך, ולשבור את המגבלות שהציב לעצמו. הוא מסיק שהאמונה בעצמך היא המפתח להצלחה, ולא הכישורים עצמם.
קרא עוד..