אני נזכר בשיחה נלהבת שניהלתי לאחרונה עם חבר טוב. ישבנו בבית קפה במרכז תל אביב, וכמו שקורה לעיתים קרובות בימים אלה, השיחה נדדה לנושאים חברתיים וכלכליים. "יוקר המחיה הוא הבעיה הדחופה ביותר שאנחנו מתמודדים איתה," הוא אמר בנחישות. "אנשים בקושי גומרים את החודש, ומחירי הדיור מרקיעים שחקים. כל דבר אחר הוא משני."
אני מצאתי את עצמי חושב אחרת. "ומה עם הפריפריה?" שאלתי. "מה עם חיזוק ההתיישבות והשקעה באזורים מחוץ למרכז? אם נמשיך להקצות את כל המשאבים לאזור תל אביב, נמצא את עצמנו עם מדינה שעומדת על רגל אחת."
זה הוביל לדיון סוער שלא מפתיע שלא הצלחנו לפתור. כל אחד מאיתנו היה תקוע בעמדותיו — בזמן שאני רציתי לראות יותר השקעה בפריפריה ובפיתוח ההתיישבות, הוא היה משוכנע שהנושא הבוער הוא יוקר המחיה בתל אביב. שתי עמדות חזקות, כל אחת עם פרספקטיבה שונה על מהו ה"אמת" ומה צריכות להיות העדיפויות הנכונות.
למרות המאמצים שלנו לשכנע זה את זה, נותרנו במבוי סתום. כל אחד מאיתנו היה משוכנע שהוא צודק, ובמובן מסוים, שנינו צדקנו.
למה לא יכולה להיות אמת אחת?
כשאנחנו באים ממערכות ערכים שונות, אנחנו תופסים את המציאות בצורה שונה לחלוטין. לדוגמה, מישהו שערך עיקרי עבורו הוא חירות אישית יראה הגבלות ממשלתיות על חירויות הפרט כבעיה חמורה. מצד שני, מי שבראש סדר העדיפויות שלו נמצא הביטחון הציבורי יראה באותן הגבלות חיוניות לשמירה על הביטחון. שניהם מתבוננים על אותם עובדות, אבל מפרשים אותן בדרכים שונות לגמרי, מה שמקשה להסכים על מהי ה"אמת".
מה שמסבך את העניין עוד יותר הוא שערכת הערכים לא רק מפרשת את המציאות — היא גם קובעת אילו עובדות אנחנו רואים כחשובות. כל אחד מאיתנו בוחר את ה"עובדות" שמתאימות לערכים שלו ומזניח או ממעיט בערכן של אלו שסותרות אותן. לדוגמה, מישהו שמעריך צמיחה כלכלית עשוי להתמקד בתועלות הכלכליות של פרויקט, בעוד שמישהו שמוטרד מהשפעות סביבתיות יתמקד בנזק האפשרי.
ערכים והאתגר במציאת האמת:
ערכים פועלים כמו מסנן קוגניטיבי שמשפיע על המידע שאנחנו קולטים. הם לא רק משפיעים על מה שאנחנו רואים כחשוב, אלא גם על איך שאנחנו מפרשים את מה שאנחנו יודעים. לדוגמה, מחויבות לצדק חברתי עשויה לגרום לנו לראות מדיניות כלכלית מסוימת כלא הוגנת, אפילו אם היא משפרת את הכלכלה הכללית. לעומת זאת, ערך של הזדמנות שווה עשוי לגרום לנו לתמוך באותה מדיניות, גם אם יש לה השלכות שליליות על חלק מהאוכלוסייה.
כך מערכות ערכים שונות יוצרות קונפליקטים בין אנשים וארגונים, כשכל אחד מתעקש שהאמת שלו היא הנכונה. מחקרים מראים שכשאנחנו פועלים על פי ערכים מסוימים, אנחנו נוטים להאמין שהפעולות שלנו הן אובייקטיבית "נכונות", אפילו לנוכח התנגדות מצד אחרים. זה יוצר אתגרים נוספים בהגעה לאמת משותפת.
כשעובדות הופכות לדעות:
אנחנו חיים בעידן שבו יש מספר עצום של מקורות מידע, וכל אחד מהם נושא את החותם האישי של הכותב. זה לא רק עניין של חדשות מזויפות או הטיית תקשורת — זה עמוק יותר. מחקרים מראים שכשאנחנו מקבלים החלטות, במיוחד במצבים של אי-ודאות, אנחנו מושפעים מהטיות קוגניטיביות שונות, כמו הטיית אישור, שבה אנחנו מחפשים ומפרשים מידע בדרכים שתומכות באמונות הקיימות שלנו, או הטיית ביטחון יתר, שבה אנחנו מעריכים יתר על המידה את היכולת שלנו להבין את המציאות ולהתמודד עם ההשלכות של ההחלטות שלנו.
לדוגמה, מחקר שנערך בארבעה תחומים מקצועיים — ניהול, פיננסים, רפואה ומשפטים — מצא הטיות קוגניטיביות רבות שגורמות אפילו למומחים לקבל החלטות שגויות. חלק מההטיות נובעות מנטייה לפרש מידע בדרכים שמאשרות את האמונות הקודמות שלהם, בעוד שאחרות נובעות מביטחון יתר בהחלטותיהם, במיוחד כשאלה מבוססות על נתונים חלקיים או לא מדויקים.
השלכות לארגונים ולתהליכי קבלת החלטות:
המצב נהיה עוד יותר מורכב כשמדובר בעסקים. בארגון, כל חבר צוות מביא לא רק את הידע והניסיון שלו, אלא גם את מערכת הערכים האישית שלו. כשמגיעים להחלטות אסטרטגיות חשובות, כמו היכן להתמקד במאמצי פיתוח או אילו שווקים חדשים לחקור, כל אחד מציג את "האמת" שלו, המבוססת על הפרשנות שלו לנתונים.
לא נדיר למצוא ארגונים שנאבקים על הכיוון הנכון לפעולה, כשדיונים לא מתבססים על נתונים ועובדות אלא על ערכים ואמונות. זה מחזיר אותנו לדילמה שהייתה לי עם החבר שלי בבית הקפה — כל אחד מאמין שיש לו את הפרספקטיבה הנכונה, וכל אחד משוכנע שהוא צודק.
אז האם יש אמת אחת?
השאלה האם יש אמת אחת היא גם יסודית וגם פילוסופית. היא נדונה במשך מאות שנים על ידי הוגים, פילוסופים ומדענים. גם כיום, בעידן המידע הזמין ובינה מלאכותית, השאלה הזו רלוונטית מתמיד.
התשובה הקלאסית: אמת אובייקטיבית.
הגישה המסורתית, שמקורה באריסטו, טוענת שיש אמת אובייקטיבית אחת, בלתי תלויה בפרשנויות האישיות שלנו. לפי גישה זו, האמת היא משהו שניתן לגלות דרך ניסויים, תצפיות וניתוח לוגי. לדוגמה, חוקי הפיזיקה לא משתנים בהתאם לאיך שאנחנו חושבים או מרגישים לגביהם. אף על פי שלא מצאנו כלל זהב על העולם, וכל כמה זמן אנחנו מגלים תאוריות חדשות להסתכל על הפיזיקה.
אבל המציאות מורכבת יותר.
בעוד שיש תחומים כמו מדעים מדויקים שבהם ניתן להגיע להסכמה רחבה על מהי אמת, יש תחומים אחרים שבהם האמת הרבה פחות ברורה. בפוליטיקה, כלכלה, ובנושאים חברתיים ואישיים, הפרשנות שלנו למציאות מתבססת על ערכים, היסטוריה אישית ופרספקטיבה תרבותית.
אמת כתהליך, לא מצב סטטי.
אולי הדרך הטובה ביותר להבין את המושג "אמת" בעולם כל כך מורכב היא לראות אותו כתהליך מתמשך של חקירה ולא כמשהו קבוע ומוצק. עלינו להמשיך לשאול שאלות, לבדוק עובדות, לבחון את הערכים שלנו ולחפש פרספקטיבות שונות. כך אנחנו מתקרבים יותר לאמת כל פעם, גם אם היא לא מוחלטת.
לחיות בעולם ללא אמת אחת:
"בעידן שבו לכל אדם, קבוצה או מגזר יש את הפרשנות הייחודית שלהם למציאות, האתגר הגדול ביותר הוא לא למצוא את האמת, אלא למצוא דרך לחיות יחד בעולם שבו האמת של אחד סותרת את זו של אחר. כדי שזה יצליח, אוכלוסיות גדולות יצטרכו לוותר על חלק מהאמת שלהם לטובת אמת משותפת שמשקפת לא הכל מה שהם מאמינים בו, אלא מה שמאפשר קיום משותף."
המשמעות של התזה הזו היא עמוקה. היא חלה לא רק על מחלוקות פוליטיות או חברתיות אלא על כל היבט של החיים המודרניים — מהיכן אנו גרים, דרך ההחלטות שאנו מקבלים בעבודה, ועד מה שאנו מלמדים את ילדינו. כולנו מחזיקים באמת שלנו, ולעיתים קרובות עלינו לשחרר חלק ממנה כדי ליצור חברה מתפקדת.
במילים אחרות, בעולם שבו אין אמת אחת, עלינו ללמוד כיצד להחזיק במספר אמיתות בו זמנית, ולעיתים קרובות לשים את האמת של מישהו אחר מעל זו שלנו כדי לאפשר המשכיות ושיתוף פעולה. זה לא אומר לוותר על העקרונות שלנו, אלא להכיר בכך שהמציאות מורכבת, ואי אפשר לצפות שכולם יראו דברים כפי שאנחנו רואים.
סיכום:
בעידן שבו לכל אחד מאיתנו יש את ה"משקפיים" הייחודיות דרכן הוא רואה את המציאות, הקושי במציאת אמת משותפת הוא אתגר משמעותי. האמת היא לא רק שאלה של עובדות, אלא של ערכים ופרשנויות שעושות את מה שאנחנו רואים ומבינים. בעסקים, במשפחה ובחברה, עלינו לקבל שאולי לעולם לא נגיע להסכמה מלאה, אבל זה לא אומר שאנחנו חייבים להילחם זה בזה.
הפתרון טמון ביכולת שלנו להקשיב, להבין ולהעריך פרספקטיבות שונות תוך ידיעה מתי להתפשר ומתי לעמוד על עקרונות בסיסיים. בעולם שבו אין אמת אחת, הכוח האמיתי טמון ביכולת שלנו לקיים דיאלוג, להתפשר, לבחור את הקרבות בחוכמה, ולבנות גשרים במקום חומות.
אם נצליח בכך, נוכל לא רק לחיות יחד בשלום אלא גם להוביל ארגונים וקהילות בחוכמה ובהרמוניה, וליצור עתיד שבו מגוון ערכים ופרשנויות הופך לנכס ולא למכשול.
אז אולי אין אמת אחת, אבל יש לנו את הכוח לבחור כיצד לנווט בתוך המורכבות הזו — להעשיר את חיינו ולהוביל אותנו לצמיחה אישית ועסקית כאחד.
כתבות אחרונות
איך להוביל אנשים וארגונים לתוצאות? הינה מה שלמדתי אחרי 400 ימים במילואים תחת מפקדים ומנהלים שונים.
ב-400 הימים האחרונים, בזמן שירות המילואים שלי, התנסיתי וחקרתי בדיוק את זה. פעלתי תחת מפקדים ומנהלים שונים, ולמדתי דבר מרכזי: לצד החוזה הפורמלי (הסכם עבודה או צו), ישנו חוזה נסתר, לא כתוב בין הארגון לבין אנשיו. הסכם חשוב ומשמעותי הרבה יותר.
קרא עוד..איך התגברתי על שלושת מחסומי הכתיבה הגדולים שלי
קרא עוד..מהתחתית אל הבלתי ניתן לעצירה: איך התגברתי על המכשולים והחזרתי לעצמי את החיים
המאמר מתאר מסע אישי של התמודדות עם כישלונות וספקות עצמיים, כולל נשירה מלימודים וקושי במכירות בסטארטאפ. בעקבות עידוד מהאישה והמלחמה בישראל, הכותב מחליט לשנות גישה, להתמקד בלימוד ובהנאה מהתהליך, ולשבור את המגבלות שהציב לעצמו. הוא מסיק שהאמונה בעצמך היא המפתח להצלחה, ולא הכישורים עצמם.
קרא עוד..